מעבר לקווים

סיגל מפעילה מרחב בשם "מעבר לקווים" שבו ילדים ונוער יכולים ליצור, לבטא רגשות ולהרגיש חופשיים להיות מי שהם.

העסק התחיל בצורה מאוד טבעית. היא יצרה עם ילדים על הדשא במושב, אמהות ראו את זה וביקשו שגם הילדים שלהן יצטרפו. משם נפתח המרחב והפעילות התחילה להתרחב.

על אף שהעסק כבר עבד יפה והלקוחות הגיעו מפה לאוזן, עדיין לא הייתה לו זהות ברורה שתעביר את מה שסיגל באמת עושה.

המטרה הייתה ליצור זהות ולוגו שיבטאו את המרחב שהיא מאפשרת: מקום חופשי, מאפשר ולא שיפוטי שבו ילדים יכולים לבטא את עצמם דרך יצירה.

ניתחנו שהמיתוג של "מעבר לקווים" צריך לשדר חופש, מרחב מאפשר ואווירה לא שיפוטית.

התחלנו את התהליך ב"שיחת עומק" שבה צללנו לסיפור של סיגל, הדרך שלה והערכים שמובילים אותה בעבודה עם ילדים ונוער. במהלך התהליך גילינו שסיגל לא מגדירה את עצמה כמטפלת אלא כתומכת רגשית דרך אמנות.

העשייה שלה מגוונת: ציור, יצירה ולעיתים אפילו אפייה, ולכן היה חשוב שהמיתוג לא יתמקד בטכניקת יצירה אחת אלא יעביר את תחושת המרחב שהיא יוצרת.

לפני הסקיצות אני כותבת שני מעגלים. במעגל הפנימי – כל מה שעולה מיד כשמדברים על העסק. במעגל החיצוני – מילים שקשורות, אבל לא בצורה שחושבים עליה ישר.

משם מגיעים הרעיונות שלא נראים כמו כל השאר בתחום.

האתגר הגדול בפרויקט היה לתרגם רעיון מאוד רגשי ומופשט כמו תחושת חופש וביטוי עצמי לצורה גרפית פשוטה וברורה של לוגו.

בנוסף, היה חשוב ליצור סמל עגול ועוטף שמייצג מרחב בטוח ולא שיפוטי, בלי שהוא ייראה כמו לוגו מעולמות טיפול אחרים כמו הריון, לידה או דולות.

האתגר היה למצוא את האיזון בין מרחב חופשי ויצירתי לבין תחושה מקצועית שמייצגת את הדרך של סיגל.