TENNISWING

המטרה שלי לא הייתה פשוט לעצב משהו שנראה טוב יותר.

רציתי להבין איך אפשר למתג את המועדון כמקום שכיף להיות בו, לבדל אותו ממועדוני הטניס האחרים באזור, ולבנות לליאור זהות שתוכל ללוות אותו גם כשהעסק ימשיך לגדול.

מבחינתי הצלחה הייתה להגיע לרגע שבו הוא מסתכל על השם והלוגו שלו ומרגיש: זה המועדון שלי. אני גאה להציג אותו.

ובמקביל, רציתי שהעבודה תיתן לו בסיס שאפשר להמשיך ממנו לשיווק - ולא תיגמר בקובץ לוגו.

התחלתי בשיחת עומק עם ליאור. חקרתי את הסיפור שלו, העסק, הערכים, הקהלים, מה חשוב לו לשדר - וגם מה הוא ממש לא רוצה להיות.

משם עברתי למחקר של קהל היעד, המתחרים באזור ואפילו פאדל כאלטרנטיבה שמתחרה על אותו קהל.

המחקר חידד את ההזדמנות: לא לנסות לבנות עוד מועדון סביב הישגיות, תחרותיות ו"להיות הכי טוב", אלא לחזק משהו שכבר קיים בדרך שבה ליאור מאמן.

לפני הסקיצות אני כותבת שני מעגלים. במעגל הפנימי – כל מה שעולה מיד כשמדברים על העסק. במעגל החיצוני – מילים שקשורות, אבל לא בצורה שחושבים עליה ישר.

משם מגיעים הרעיונות שלא נראים כמו כל השאר בתחום.

רק אחרי שהאסטרטגיה, השם והטאגליין היו ברורים, עברתי לעיצוב.

יצרתי שני לוחות מיקוד שבחנו דרכים שונות להביא את האישיות של המותג לחיים. במקום לבחור אחד מהם כמו שהוא, החלטנו לחבר בין האלמנטים שעבדו בשני הכיוונים.

משם עברתי לשלוש סקיצות לוגו, סבבי דיוק ופידבק, עד שהגענו למערכת הסופית. התוצאה היא שפה שנבנתה סביב אותו DNA שהוגדר למותג: כיף.

המותג עדיין חדש, ולכן אני לא רוצה לייחס לו תוצאות עסקיות שעוד לא נמדדו.

המטרה ארוכת הטווח היא לתת לליאור בסיס לבניית מועדון מוכר באזור, לחיזוק השיווק ולהמשך הצמיחה שלו. ליאור עצמו אמר שנקודת המבחן האמיתית תהיה בעוד כשנה - ושזה משהו שצריך להיבנות לאורך זמן.

אבל שינוי אחד כבר קרה.

הפרויקט התחיל כשבעל העסק לא הרגיש גאה בשם ובלוגו שמופיעים על המגרש שלו. הוא הסתיים כשהוא מרגיש שהמותג החדש באמת מייצג אותו.